כהן ואח' נ' ציחקוקים בע"מ ואח'

החלטה

בהעדר הסכמה של חברת הביטוח של הנתבעת 1, אין מקום שבית המשפט ימליץ לתובעת לשחרר את הנתבעת 2 ואת המבטחת שלה מהתיק, וזאת אף בנסיבות העניין משהאירוע ארע בשטח שבבעלות הנתבעת 2.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

שרון גלר אהרוני, שופטת

החלטה

שמה של הנתבעת 2 מתוקן בזה כך שהנתבעת 2 תהא חברת קניון מרכז עזריאלי, ייזום וניהול בע"מ.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

שרון גלר אהרוני, שופטת

פסק דין

לפני תביעתה של קטינה לפיצוי בגין תאונה אשר ארעה בפארק שעשועים המנוהל על ידי הנתבעת 1 והמצוי בשטח בבעלותה של הנתבעת 2.

התאונה ארעה כאשר הקטינה ביקרה בפארק השעשועים בלוויית אמה.

אין מחלוקת לגבי עצם קרות אירוע התאונה הנדון, והעובדה כי הקטינה נפגעה במסגרת תאונה זו.

עם זאת, וכמפורט לעיל בפרוטוקול, בהעדר חוות דעת רפואית לתמיכה בתביעה, עניינו של ההליך כאן מצטמצם לסוגיית הכאב וסבל אשר נגרמה לקטינה בגין התאונה.

בסוגיית האחריות, אין חולק, והדבר עולה ברורות מהצילומים שהוצגו לפני, כי אריח האבן שממנו נפגעה הקטינה הינו אכן שבור. מדובר בפגיעה בעפעף שנגרמה מנפילת הילדה על אותה פינה שבורה באריח האבן.

אני סבורה כי האחריות לכך שאריחי האבן וכלל השטח בו מופעל פארק השעשועים מוטלת על הנתבעות. האחריות בעניין זה בהתייחס לנתבעת 1 הינה ברורה. כמי שמפעילה פארק שעשועים לשימוש ילדים קטנים מוטלת עליה החובה לדאוג לכך כי שטח הפארק בטיחותי לשימוש ילדים, אני סבורה כי אריחים שבורים כגון במקרה דנן, ברור הוא כי הינם מסכנים ילדים רכים. מדובר במדרגה מרוצפת אשר גובהה נמצא בהישג ידם ובטווח נפילתם של ילדים קטנים. האחריות המוטלת על הנתבעת 1 בעניין זה אינה מתמצה בשמירה על בטיחותם ותקינותם של מתקני השעשועים בלבד, אלא משתרעת על כל שטחו של פארק השעשועים, על כל מתקניו וחומריו. אריחי אבן או קרמיקה שבורים בהישג ידם של ילדים, ניתן לצפות כי יגרמו להם נזק ויש לדאוג כי יתוקנו בטרם יופעל הפארק ותותר כניסתם של ילדים למתקן. העובדה שהמיקום של אותו אריח שבור הינו באזור המנוחה ולא באזור המתקנים עצמם, גם היא אינה פותרת את הנתבעת 1 מאחריות, באשר מדובר באזור אשר יש לילדים גישה אליו, וממילא, אף באזור זה קיימת סכנה בגין אותו אריח שבור.

אף לא מדובר בפגם מוסתר לעין, אשר הנתבעת לא יכולה היתה לראות כי הוא קיים, אלא בשבר ברור, על גבי אריח גדול, אשר צריך היה להיות מתוקן, גם אם באופן זמני בדרך של כיסוי השבר באופן כלשהו, על מנת למנוע פגיעה בילדים.

אף אינני סבורה כי קיימת בהקשר זה רשלנות תורמת מצד התובעת. מדובר בילדה צעירה מאוד, ולא בהתנהלות חריגה של ילדה. נפילות של ילדים תוך כדי משחק הינם כמובן בגדר הצפוי. לא מדובר בהתנהלות חריגה של הילדה או בהעדר השגחה סבירה מצד האם המלווה.

אף אינני סבורה כי הנתבעת 2 פטורה לחלוטין מהטלת אחריות למקרה הנדון. אמנם מדובר במשכירה של השטח, ולא במי שמפעילה את הפארק, ואולם, לא מדובר במקרה דנן בהליך שמתנהל בין הנתבעת 2 לנתבעת 1, ואף לא הוצאה במקרה דנן הודעה לצד ג' בין הנתבעות. בכל הנוגע למישור האחריות מול הקטינה עצמה, הרי שאני סבורה שעל הנתבעת 2, כמי שמשכירה את השטח לצורכי הפעלת פארק שעשועים, וכבעלים של המקום אשר יש לו זכות לפקח כי הוראות הסכם השכירות מקוימות ומכובדות, לרבות בכל הנוגע לבטיחותו של המקום לצורך השימוש במושכר כפארק לשעשועים לילדים צעירים, היה עליה לוודא כי המקום אכן מנוהל בצורה בטיחותית.

עם זאת, אני סבורה כי אחריותה של הנתבעת 2 כבעלים וכמשכיר, מול התובעת, הינה פחותה בהיקפה, באשר אין לצפות ממשכיר כי יבקר במושכר מדי יום אלא יש לצפות למעקב תקופתי בלבד. מדובר באריח שבור אחד, אשר אין לפני ראיה מתי נשבר ובאילו נסיבות, וממילא לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי בעניין.

לעניין הקצאת שיעור הרשלנות בין הנתבעות לבין עצמן בכל הנוגע במישור אחריות הנזק, אני קובעת כי מדובר באחריות בשיעור של 80% המוטלת על הנתבעת 1, ובאחריות בשיעור של 20% המוטלת על הנתבעת 2.

לעניין גובה הנזק אשר יש לפסוק לתובעת, כאמור לעיל, פסיקתי מתייחסת למרכיב כאב וסבל בלבד, ואשר לא הוגשה על ידי התובעת חוות דעת רפואית להוכחת עניין שברפואה.

בעניין זה מוסמך בית המשפט לפסוק על דרך של אומדן. אני לוקחת בחשבון כי מדובר בילדה רכה בשנים, בת 2.5 לערך במועד התאונה ובאירוע של פגיעה בעין אשר הצריכה תפירת החתך בבית החולים ואף הותירה נכון להיום צלקת בעפעף ימני. מדובר בצלקת בפניה של הילדה, במקום בולט, ואף עניין זה נלקח בחשבון.